בני היקר:

מתעורר משינה, כי בחושך יש בכי
מתעורר עם כאב של דמעה על הלחי
מרגיש את היד, לפיתת הגרון
סיגריה בוערת ונעילת הארון.
זוכר את הדמות שעמדה מעליו
ואת הפחד זוחל ומרטיב את עיניו.
פני אמו הכבויות, והוא לבד ומזיע,
חלום שחוזר כשהוא עירום ופגיע.
חש שוב באימה, נחנק מחימה
וכל פצע פתוח זועק לנקמה.
מול אביו הזועם הוא שוב לבדו
אך הפעם הנחש הארסי בידו,
מכיש ומלחש על כוח צורב
איך טירוף בחימה ובכאב משתלב.
שוב בראשו מצטלצלות צעקות
שוב עיניים מולו מוצפות בדמעות.
וכשירגיש שניצח, ויפסיק להכות,
הוא ישאיר את בנו הקטן, שוב לבכות.