אריסטו בולוס / קינה |
בין רבים, אבן אין לה הופכין, סתם אחד,
זוהר נצנוציכם מסמא עין, יום יבוא תרפדו משכני
זניח, נשכחתי עם תקתוק מחוג ניצחי. (מי אני?)
רצוץ, קצוותיי משוייפות, הזמן נתן אותותיו
חסר ערך בעולם חומרי, כלוא לעד בין חומותיו,
רומסים פניי, התולעת הייתה לי לחבר
חום ידיכם, ארנק עור זכרון נשכח קובר.
מה נותר לי מלבד על עצמי לחרוז קינה?
לא בחרתי לבוא לעולם, עוד אגורה שחוקה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|