שפופה מעט, נוטה לישון
בדד, ליד הטלפון.
מנומנמת, אך קשובה,
צלצול ממנו, ממתינה.

נוקפות שעות,
לא צליל, לא טון,
לא מצלצל הטלפון.
שותקה, לבה נעצבה.

לא מבינה
מה הוא רוצה,
ולמה לא ממשיך בקשר.
הן היה כל כך, כל כך יפה,

דברו שעות, שמעו, צחקו,
אמרו, רמזו, זייפו, צחקו.
לפתע מילה שלא צריך לומר,
לחשה, שמע ולא המשיך.

נסגר לבו? נשבר? נסער?
בגלל מילה הכל  נ ג מ ר?
חשבה, אולי טעיתי?
הוא טעה?

כי לא ידעתי להקשיב,
לחוש משוב בלי להגיב?
אולי חסר לי חוש מידה
פוצעת בלי משים, חולשה?

עכשיו כבר לא מדבר,
לא מתקשר,
גם לא סליחה.
והיא תוהה, מה זה אומר?

מבלי משים,
נשמט ראשה,
נרדם מוחה,
בחלומה,

מופיע, בחיוך מלא חן,
מבטיח, אהובה
עת ערב,
אתקשר אלייך, כן.