קורל מנדלסון / שקט |
רק אתה ואני מחליפים מבט
ואני יודעת שהכל בסדר
ושאפשר לדבר בלי להוציא מילה
עיניך חודרות מבעד לקליפה
ויודעות את כל מה שבתוכי נחבא.
השקט הזה, הדממה הקשה
מגבירים בי את אותה התחושה.
עיניך עמוקות כמו חלל אין סופי
בתוכן זורחים כוכבים מנצנצים
וכל מה שאני מבקשת
הוא לנצח להישאר בחדר הזה
לדבר בלי מילים, ורק להביט.
אהוב שלי, ידיד, חבר.
עיניך יראו דרכי גם אם תהיה עיוור.
מוקדש לנוני שלי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|