לבושי מחלצות
הדורים בלבושם,
לירושלים שועטים
אורחי חתונה.
זוהרת כלה,
קורן, מאושר,
מעונב, מכופתר
כה חמוד,חתנה.
 חיוך, חיבוק,
 נשיקה מרפרפת
 ארגז ציפיות
 מטמוני עטיפות.
  המולת התזמורת
  קולות משפחה,
  חופה, קול הרב
  סביבם קהל רב.
   ליד הילדים
   מתחבקים ההורים,
   אימהות, עיניהן,
   דומעות, רטובות.
    כלה וחתן
    ספוגי אהבה
    מתחבקים בגניבה
    מצטלמים עם כולם.
     ארוחה וקינוח
     רחבת ריקודים
     קטנים וגדולים
     רוקדים ושרים.
      לפתע א י מ ה,
      רעידת ר ח ב ה,
      אבדן עשתונות,
      מבוכה, ח ר ד ה.
       סדקים נפערים
       נעתקה הרצפה
       קורסת תקרה
       באולם עירבוביא.
        גוף אל גוף
        אבנים ואבק,
        בשניות צוללים
        מתנפצים בזוועה.
         דם ניגר ומכתים
         שמלת כלה לבנה,
         מחלצות, חליפות,
         צווחות, צריחות.
          בהלה, בעטה,
          תופת,חשכה
          קאוס בעלטה
          נעתקה נשימה.
           איפה הילדים,
           האחים, ההורים?
           אי חתן וכלה,
           מאות חוגגים?
           קבורים בעפר,
           מרוסקי איברים,
           אימה ומוות,
           חרדת אלוהים.
            לבי כואב
            מתפוצץ זעמי,  
            מה השתבש,
            ניפץ וניתץ?
             מבקש להבין
             איך קרסה הרצפה,
             איך הפכה באחת,
             חגיגה לחגא?

26.5.01
קריסת אולם וורסאי בחתונה של אסף וקרן.