שלום ומלחמה הובטחו לנו שנינו
תחת שמי הגשם התכולים של הכנרת,
שלום ובטחה הובטחו לנו תחת שמי
הזהב של נירים.

אך אין לנו עוד מנוס מפני כל מה מי שבא
אלינו כשבפיו בשורת שלום, ובידו פגיון נעוץ בלבנו.

תני לי להרוג אותם, תני לי לשחוט אותם (!)
על כל מה שהם עשו לנו, על כל מה שהם הפכו אותנו להיות.
תני לשחרר את כל זעמי כדי לשחוט אותם
על כל עוונותיהם.

תני לי לשבור אותם, תני לי למעוך אותם
על אדמת הקודש של נשמתנו הקבורה
תחת מגילות המכוסות בדיו שחתם את חלומותינו.

תני לי לשחוט אותם! תני לי לשבור אותם
לאלפי רסיסים של זיכרונות קשים וסיוטים נוראיים,
כי אינני מוכן לסבול עוד את מילות הצחוק שלהם,
צחוק צורם שחותך את עורנו כאלפי מיתרים.

שנינו עומדים תחת שמי אותו הירח,
אותי את עוצרת מפני הריגת כל אדם הנושא
בשורת שלום.
עוצרת אותי מלחלום עוד חלום רע אחד,
עוצרת בגבך פגיון הנע בלב נשמתך...

29/3/05