שעות 7-8 בבוקר הם שעות של זקנים.
לפחות בשעון קיץ,
לפחות בשבת,
לפחות אצלנו בקרייה
ולפחות היום.
איפה שלא תלך, תראה איש זקן עם טלית מתחת לבית השחי...
מבטים מוזרים...
היה גם תמהוני אחד שטייל עם הכלב שלו.
טוב לדעת שיש עדיין אנשים שמשקיעים...
והיה גם אותי.
גם אני זקן כנראה.
גם מרגיש ככה...
אבל אני מסתדר בכל מקום...
שעה 9 היא בדיוק השעה שאמא קמה להכין את הארוחת בוקר של
שבת...
בדרך כלל בורקסים או פול... משהו משהו...
ב-10 קם אחד הילדים... אני או אחי...
וב-11-12 השני קם ואז מעירים את אבא שעבד כל הלילה...
לפחות אתמול... אבל בדרך כלל...
ואז אלו שעות המנוחה...
יושבים בסלון, מדברים...
מחפשים בעיתונים או בטלויזיה אם משהו התחדש בחיים...
מגלים שלא כל כך אבל יודעים שככה הם מספיק יפים...
עד 4 ככה... אז אוכלים צהריים... חמין.. או מה שהיה בא לאמא
להכין...
רואים איזה סרט נוסטלגי ש"יס" פתאום החליטו לשים...
ואז כל אחד כבר מתפנה לעיסוקיו... ויש פירות על השולחן
בסלון...
שנשארו עוד מהקינוח של הקידוש אתמול... אם מישהו רוצה...
אני בדרך כלל הולך לנגן או לכתוב...
7 פק"ל אנחנו הולכים לסבתא וסבא...
7-8 בערב הם השעות שלהם... הם לא זקנים... הם מקסימים...
אבל נראה לי שהיום נלך מוקדם יותר כי לחבר שלי יש מסיבת
יומולדת...
היום אלו השעות שלו...
אחרי זה יוצאים, אם לחבר'ה יש מצברוח... או אם לי..
שעות הלילה הם השעות של החברים... יוצאים נהנים או לא נהנים..
אבל תמיד נפגשים שוב... כמו חברים...
ככה כל הלילה...
ב-3 את באה אלי... תמיד שנינו עייפים...
אז נרדמים אחד בזרועות השניה...
אין דבר יותר נעים...
5 ו-6 הם השעות שלי... בשעון קיץ...
לא משנה המספר, העיקר שהתעוררו כבר הציפורים...
אני הולך ברחוב הריק, כמו יושב למשחק שש-בש עם העולם...
כל אחד עם הקפה שלו והסיגריה שלו... יושבים משחקים
ומשוחחים...
יש לו רעיונות טובים, לעולם הזה...
בחור אופטימי...
אוהב את החיים...
ואז נגמר המשחק... הוא מנצח... ואז אני הולך כי נגמרות השעות
שלי...
ואז מתחילים לצוץ כל מיני זקנים, עם הטליתות והכלבים...
ותוקעים בי מבטים מוזרים...
אף אחד מהם לא הבין מה אני עושה שם...
במכנס היפי נעלי קיפי וחולצה גזורה...
כי אלו לא היו השעות שלי...
שעות 7-8 שמורות לזקנים...

ליוויתי אותך הביתה...
אחד הדברים היותר טובים שקרו לי לאחרונה...
ואת חלקת איתי את השעות שלי...
את עדיין לא מבינה את גודל היופי בחיים...
את צריכה למצוא את השעות שלך...
לשבת לקפה וסיגריה לשם שינוי לא עם עצמך, עם העולם...
יש לו כמה רעיונות טובים...
ושחקי איתו באיזה משחק קופסא... הוא אוהב את השטויות האלה...
הדברים הפשוטים...

מחר אני נוסע חזרה לצבא...
אולי אני אזכור את כל מה שגרמת לי להבין...
עוד שבועיים אחזור ונעשה שוב את אותם דברים...
אבל אולי נבין כמה דברים חדשים...
בשעות שלנו... שקיבלנו מתנה מהחיים...