מבקרת אצל בני - מנהטן קומה 15
פה אני, פה אני ניצבת,
והיום הנהדר הזה הוא כולו שלי;
דבר לא יסלק אותו ולא יכה בו.
פה אני מצויה כבתוך קסם,
משקיפה אל החיים בהיותם חולפים,
פה אני, פה אני שרועה.
פה הוא המקום של חלומות הפלאים,
ואני מדמה לעצמי כי מובילים אותי
לנסיקה אל גובהי שחקים ורחיפה במרומים;
שם יעטרו אותי חיי נצח
והמוות לא ישיגני לעולם.
שאו אותי עליכן, קרניים של שמש,
והוליכו אותי על שביל הנישא אל רקיע.
הציבו לפני מדרגות שאין להן סוף
בחיק חלום שזה עתה הפציע
אל עולם שבמרחביו אתפלש.
זהו בית מגורי
בית שבו לבי נפעם מחלומות
ונושא בתוכו את צחות חזיונותי.
02/04/05 |
