בראותי את החיוך המשתפך על פניך
מהמרת נפשי כי אחלוף במרוצה
על פני הזמן החולף,
אך בהיותך מנתר לחבוק נצחונות
נראה כי הימוריי ניצבים כנגדך,
ואני מהרהרת לעצמי,
שמא טוב הדבר שאצא מנוצחת,
כי זה מה שנותר לי.
בקשה לי אליך,
אסוף וקח את אשר נותר בליבי
ובשארית דלה זו, עשה את אשר תבקש.
ואנא ממך, העלה ארוכה ללבך השבור,
ותן מנוחה לליבי.
יודעת אני כי דרך זו, לא לטעמך היא,
את זאת למדוני אורחות חייך,
אך הדברים שאמרתי הן אמת לאמיתה,
ואני, בעודי עומדת לצידך
מבקשת שלא לחזור בי,
ולא להוסיף ולשמש לך כגלימה,
אלא להותיר לך את המעט אשר נותר.
ואנא ממך
הרשה לי לקחת עימי את כל אשר נותר בלבך
ונשבעת אני כי אקח מתוכך
כל שאראה שיש בו טעם,
אפילו אם מעט הוא.
ואבקש גם אני
להעלות ארוכה לליבי השבור.
סיפרת לי מה נותר בך לגביי,
ואת זאת מבקשת הייתי לקבל,
אך אנא אל תהתל בי,
שכן רבים הדברים
שהיו בבחינת הבל הבלים
והתדרדרו לתהום,
ואילו אני, מבקשת
את המעט שנותר
בלבבות הפועמים בתהייה,
כי אלה הדברים שיש בהם משמעות.
ולבסוף, בוא וניקח יחדיו
לבבות שבורים שעודם פועמים,
בוא וניקח את כל אשר נותר בו טעם,
אפילו אם מעט הוא.
ואתה, שא עמך את שיירי הלבבות
ושמור אותם למזכרת.
02/04/05 |
