לורנס אישערב / ירח |
והים הופך כה קודר
קר ועצוב נראה הליל,
כזיכרון שהלב נוטר,
הבדידות הסובבת צרמה
ודכי הים לא ניחם,
הישות הכואבת - ערפה,
על כנפי אף אחד לא ריחם.
חלף הענן והירח נראה
הבהיק כלהב חדה לפני חאט
אך אורו לא רצץ את תוגת הדממה
כי הירח שלי מת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|