|
זקנים בתור לרופא
לבנים
עייפים
מקומטים
רבים על הדקות כאילו עוד מעט מתים
זקנים בתור בקופת חולים
כפופים
עגומים
אין נכדים
פיליפינית מדברים
הם רבים ביניהם
איזה מירמור
נאחזים בכעס
ביאוש
אני גמור
זקנים בתור בחדר קירור
קר פה
חשוך
תעשה טובה
תדליק איזה גפרור |
|
|
רגע, כאן אני
אמורה לכתוב
משהו מתחכם כזה,
נכון?
אמממ...
שנייה... החיים
זה כמו לק. הם
צבעוניים.
אורטל הפרחה,
ברגע של הארה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.