"רגע לפני שאתה קופץ, חשוב טוב האם הקפיצה תפתח לך דלת חדשה,
או שמא תסגור בפניך צרור של דלתות" ירה לעברי תייר אנגלית
מתחכמת, רגע לפני שקפצתי ממגדל אייפל בשל סיבוכים משפחתיים,
ומצב כלכלי בקרשים. "זה יפתח לבנק דלת חדשה תהיה בטוח" צחקתי
בקול מלגלג על התייר שנראה לי לא יותר מסתם לוזר שכל ייעודו
בחיים הוא להתפלסף בלי סוף, ולצאת צודק ומנצח. "המנהל כבר
התערב בגביית התשלומים ממני, מרוב שהמינוס שלי קורץ לאלוהים"
הוספתי במן בדיחות שכזאת.
את התייר זה כלל וכלל לא הצחיק, הוא רק הרצין במין נימה של אי
נעימות וכחכח בגרונו כאחד העומד לשנות את פני האנושות.
"אינני סבור שבעיות משפחתיות ומינוס גבוהה כל כך הם מניעיו של
אדם לסיים את חיו. חיים הם דבר יקר מפז, ואין לפקפק בחשיבותם.
הרי בכל זאת, יש לך משפחה ויש לך מה לאכול, חשוב על אנשים
שמצבם גרוע משלך", אמר בשמץ של ציניות למראה בגדיי הדלים
והקרועים.
"תאר לעצמך מצב, בו אשתך בוגדת בך עם חברך הטוב ביותר, בנך
הגדול מתדרדר לסמים, בתך הקטנה מועסקת כזונה, אתה חושב לחזור
בתשובה אך יש לך רומן לא גמור עם אלוהים, ומנהל הבנק בהחלט
רוצה לפתח אתך קשרי אהבה אך רק לאחר שתכסה את המינוס, ואם הדבר
לא יעשה תמצא את עצמך מאחורי מנעול ובריח, מלקק את הבוהן לאיזה
שמן מגודל מלא במוגלות בכלא." יריתי לעברו בשצף של צחקוקים
בלתי פוסקים בין משפט אחד למשנהו.
התייר כבר לא היה שם. עמדתי מול האוויר, חושב לעצמי מחשבות
קיומיות. לא, בעצם חשבתי מיהו אותו תייר, אני פשוט מנסה להראות
חכם במקצת.
לא חשבתי אלא דקותיים בלבד, וקפצתי.
למחרת בעיתון התפרסמה המודעה הבאה: "אלוהים זכה במיליון דולר
בטוטו". ובמודעה הבאה: "בנו הגדול של אלוהים מתדרדר לסמים, בתו
מועסקת כזונה, ומיליון הדולר אינם מכסים את המינוס בבנק". איך
שקראתי את המודעה חשבתי לעצמי להציע לאשתו של אלוהים לקפוץ
ממגדל אייפל, אחרי שתגלה שאלוהים בוגד בה איתי. "ממגדל אייפל
הקפיצה הרבה יותר נוחה משאר המקומות" חשבתי לנמק לה. ובדיוק
באותה שניה גם חשבתי לבקש מאלוהים את הכסף בו זכה בטוטו, בעוד
אנחנו שוכבים זה לצד זה במיטה, בשמיים.
"קפיצה נעימה" איחלתי לאשתו של אלוהים. והתייר קפץ.