רוח קלילה של שרידי אמת
על חלון ביתי נושבת
אהוב אמת, יקר מכל
אומר לי את שעיני ביקשו.
חבר נפש, הגדול בעולם,
זה שקורא את מחשבותיי
אומר לי מלים של אמת
שלה חיכיתי רבות.
הוא האמת והטוב בהתגלמותם
הרוח העוטפת, המגנה
הוא המלאך ששופך אור
על מציאות בגווני אפור.
בעיניים מבריקות מביטה בו,
בתודה ואהבה
כי הוא האחד שאהבה נפשי,
בשבילו אתן הכל.
הוא האמת והטוב בהתגלמותם,
קורא מחשבותיי שדואג
ורוצה בטוב לחיי,
בכוח האהבה,
הגורם לחיוכיי.
והאדם הזה,
שיושב כאן מולי
הוא האדם המדהים
שעזר לאושרי
לנבוט מתוכי.
ינון, תודה על מי שאתה, אוהבת אותך חבר נפש שלי, אמיתי.
על החיוכים בשעות השמחה, העצב, החושך, האור ובכלל...
על כל השעות איתך. שהיית שם תמיד ולא שכחת אותי
ודאגת ואהבת ונשארת אחד האנשים הכי מדהימים בעולם.
תודה.
1.4.2005 |