לא יודע מה גורם לאנשים האלה לחשוב ככה עלי.
אני חושב לעצמי, האם אני עד כדי כך גרוע?
האם אני עד כדי כך אדם שפל וחבר גרוע?
שכולם פשוט מחליטים לברוח ממני ולהימנע ממגע איתי?
אפילו אחרי שהתנתקתי מאנשים צבועים אלו,
האנשים החדשים שהכרתי הפנו לי גב והלכו לחברים צבועים אלה.
ואני, כעלה נידף ברוח, חלש כנגד פגיעות אלו.
אני אומר לכם פה אנשים טובים,
פה זה המפלט היחידי שבו אפשר לבטא את עצמי כמו שאני רוצה,
ולא כמו שהחברה רוצה שאני אבטא את עצמי.
עכשיו, אני פה יושב וכותב, ויורדת לי דמעה מהצער שאנשים אלה
גרמו לי, לפחות תשאירו לי אנשים בודדים לדבר איתם.
אך הם לא, כמכונה מרושעת, לא יתנו ללבי מנוח ויתקפו אותו, כמו
במלחמה מימי קדם אך רק שבמלחמה זאת רגשות נלחמים ואני מפסיד
תמיד, כי אני אדם חלש, ואנשים הנותרים מנסים להבין את מחשבותי.
אולי אני מסובך מדי, אולי אני פשוט באמת כמו שכולם חושבים,
מגעיל ולא שווה התקרבות. חיי בשפל המדרגה, ואני קורא לכם לא
לתת לכאלה דברים לקרות, זוהי צוואתי האחרונה לפני שהרגשות שלי
יפלו על הרצפה של החיים.
שלכם כמו תמיד, אך אתם לא שלי,
הנווד הבודד