היום בלילה בשעה שלוש
אמות פעמיים.
אהיה כבד קצוץ, מעוך לדקה
ואל תזמיני
מונית, שתכפר על חטאיך

אני ספר שירה ברלינאית עתיק
( אני מוצא עצמי מרגיש בנוח,
יושב על מדפה של האינטלקטואלית הבזויה)
ראיתי הלאה ממך וכפליים

מוזר לחשוב לאן כל המילים
שנופלות בין הכסאות הולכות
ואם היה מנקה שאוסף אותן לביתו הייתי רוצה להיות במקומו.
מכל שק הכביסה המלוכלכת הזו הו הו כמה כסף אפשר היה לעשות
המוח הסטארט-אפי שלי קודח לעצמו.

(אני מוצא עצמי מרגיש בנוח,
מתפנק בין שדייה הענוגים של ממלכת הכלכלה הבזויה).