יוסף ברנשטין / כרזת פרסומת |
השחר העולה
מסמיק על פניה
מבליט מבט פלדה
בתכלת עיניה
המתרכך בחיוך מהפנט.
לוכד מבטים חולמים
של הולכים לעבודה
בשעות מוקדמות בבוקר זהב.
הייתי רוצה להיות
שמיכה לכסות את קימוריה
לחבקה, לחוש קרבתה
ולנשום את בושמה
אבל היא רק כרזה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|