האם יקרה שיחיו יחדיו
ה"אני ו"אתה"?
התוכל לראות את האש
הנשלחת אליך מלבי היוקד?
האם יש תכלית לאהבתי
או, שמא תהא היא... אתה...
הסיבה להתרסקותי?
מה אוכל לתת מעצמי
שתהיי, את אהבתי,
נצחית בבעירתך,
מפוארת בהתקיימותך?
כל שאבקש ממך, אהבתי,
שאת אהבתו תשכנעי,
שכל רצוני רק להתרומם יחדיו-
להיות אהובתו הדואגת לעד.
הראי לי הדרך, אהבתי,
כיצד להסיר חששות מלב אהובי,
המוטרד מן העתיד בגלל ההווה;
רק שואל: "מה יהיה? מה יקרה?"
הסבירי לו, אהבתי,
שהפתרונות רק לאלוהים,
אך הידיעה היא בחזקתי-
אהובי נועד לי!
אהובי הוא המזין את חיות נשמתי,
אהובי הוא עיקר מחשבתי,
מרוב מחשבותיי - לא ישנה, לא אוכלת,
רק אהבתי את לבי מחממת,
אני כל הזמן מחייכת
כי אהובי עושני מאושרת,
גם בעת שאני משוכנעת
כי לא עלי הוא נותן הדעת.
אהובי הוא האחד השולח בי מבטו
מעיניו מלאות התעצומות,
אף כי אני יודעת לאשורי
כי מבטו לא בוחן לתוכי,
כי אם רק היה חודר לעמקי נפשי-
היה מגלה את מסירות לבי
ולא היה שואל:
"מה יהיה? מה יקרה?"
חפש, אהובי, עמוק בלבך,
כפי שגרמת עשות לאהובתך,
ושם תמצא את התשובה:
זה אני ואתה-
כך האהבה ציוותה.

19/03/05