ביתה האפל קודר ונטול שמחה
רק היא שם יושבת ובוכה
יפה כמו שושנה בין החוחים
בוכה על גורלה, על אכזריות החיים
שיערה הנושר מותיר קרחות
ורק נשמעות דמעותייה המרות
חנוקה מכאבים פיזיים ונפשיים
מנסה לעמוד ולחייך לאנשים
תהיי חזקה, נצחי את הכאב
כי יש עוד תקווה, שמרי אותה בלב
אישה יפה בודדה בלילות
זעקתה לא נשמעת רק דמעותייה המרות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.