שרה-לי יצחקי / לך |
פנייך הם.
עיניים.
כהות ומבריקות,
ריקניות לרגע,
ולעיתים טובעות בגלי הרגש.
אני רואה עצמי משתקפת-
בתוכך.
מעלייך.
עוטפת-
מתמזגת.
עור בהיר עם עור כהה.
אור.
כמו בעינייך.
לעיתים כבוי.
ולרוב רק מורה על שבילי הדרך.
שנה כמעט לא כתבתי.
לא על אהוב,
ולא על כאב.
ורק בדמעות,
הנופלות ברכות על כתפייך.
אדע נחמה,
בבשלותי הנשית.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|