מסתובב על ציר, לא נגמר בשלוש מאות שישים
חשבתי שפתרתי, כבר הפכנו קשישים?
דורך יום, מרקד לילה, שכחתי המטרה
העולם שלי מסתכם ב נקודה .
עולל רך בימים רואה מחדש כל יום -
זקן כבד בשנים מטשטש עקבות החלום,
אב הבית מתמרן בין קריירה למשפחה
אני תקוע בתוך, מתחת, מעל ה נקודה .
חבר מטייל, חברה מתחתנת, סבא נפטר
דמעה זולגת, נשיקה רופפת, בחלון יורה מטר,
עלה נושר בכבדות מעץ השוטים, מכסה החריטה
ניחשתם נכונה, אני רובץ באותה ה נקודה .
הנקודה בלי דגש הפכה לחיי, חיוורת ומשתאה
"כיצד זה לא עברת ל נקודה הבאה?"
איך אסביר לה שאני שונא הנדסה, לא רוצה לחבר קווים -
קו יחיד קיים אצלי, עובר בין שתי [נקודות] חסרות חיים . |
