לצלילי אוניה מפליגה,
אל עבר הים הפתוח.
אני עומד, על ראש ההר
משקיף ומתפלל לבטוח.
ליבי נמצא שם,
על אותה אוניה עצומה
שמפליגה לה לחופש
או שאולי למלחמה

למראות פרפר,
מפרה עוד פרח
אני עומד, על ראש גבעה
משקיף ומתפלל לבטוח.
שמחתי נמצאת על גב הכנפיים
נותן לה לרחף,
לא חושב פעמיים.
לא לוקח בחשבון,
שאולי תוך מספר שעות
תיפול על איזה קוץ,
ולא תחזור להיות.
שלי

לריחות הגשם
שיורד על ילדה בלי מטרייה
אני עומד, מתפלל. משקיף,
כשמעלי פטרייה.
דמעותיי נמצאות על כל וטיפה וטיפה
שמשקות חיוך שבא עם הרוח
נותן לה לרקוד, מתחת לגשם
בעודי יודע, ששום דבר לא בטוח.