רציתי לשאול, לא רציתי לדעת.
פשוט שתדעי שקלטתי כבר,
ושאת הסיבה שאני משתגעת.
"כמה בכלל את אוהבת אותי?"
רציתי לתקוף אותך בלי הכנה
ושם לעצור. את תביני לבד
שאבוד לך ואת כבר עמוק בפינה.
"כמה בכלל את אוהבת אותי?"
זה נתקע לי כמו עצם בתוך הגרון.
השתיקה, ההיסוס, חצאי המילים...
מכירה אותם כבר, וזה גם יתרון.
"כמה בכלל את אוהבת אותי?"
תחכי לתשובה, אבל לא תקבלי.
אני רק אביט בך בבוז, עת תביני
שזהו, נגמר. את הכל בשבילי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|