עם שמלה ענקית מלאה באדום
היא הולכת במסדרון - נראית כמו חלום
מחייכת כשצריך גם כשבפנים היא בוכה
ככה זה כשאתה נסיכה.

כולם משתחווים למראות היפהפיה
עם שער שמאיר ועיניים של פיה
מבט שאומר או חודר או דוקר
לא חייבת כלום לאף אחד
גם לא לליצני החצר
ליבה אף פעם לא יהיה שלך
אל תתעסק עם נסיכה

חלומות בצבעים מבלבלים את הבקרים
תקוע עם רגשות חי חיים מאולתרים
ויש ימים שאתה מדמיין אותה לידך
מדמיין אותכם ביחד - נסיך ונסיכה
אתה חושק בה מכל דבר אחר בעולם
רוצה לשחות בתוכה כמו דולפין בתוך הים
ובכל זאת בלילה לפני השינה
נשכחת לגמרי ההרגשה המשונה
רחמים עצמיים תופסים את מקום התקווה
פורצת מלחמה של עצבים ואהבה
העצב צועק וצועק וצועק
הרוח שותק ושותק ושותק
האהבה מחייכת מבין התריסים
וסוגרת מהר, שלא יכנסו רסיסים.
אז מה אם אין עוד כמוה בכל הממלכה
אז מה אם אין עוד כזאת נסיכה.
עם כל התקווה, עם כל האהבה,
האכזבה כבר בכלל לא שווה.
היא לא יכולה לאהוב אותך
אתה לא נסיך והיא נסיכה.