רומרו ויוליה

קצרצרה,
תהילת הזירה.
רומרו,
כוכב,
גיבור מלחמות
השברים.
שור,
שחור,
חצי טון
ככתוב בעיתון.

יוליה, קטינה,
עגלה עגולה,
מתוקה,
שקטה ויפה
פרה אדומה,
משוגעת,
עליו.

זמן רב
לא נותר.
לא נותר
זמן לרב.

מהי  שם
אהבה,
לא נדע:
על ארבע?
על רצפה?

פגיון חד
וארוך
מאחור
בה נתקע.

אבל,
שוב הפתעה,
פזיז הגורל,
ועליז.
קבע עם הגברת,
פגישה לגמרה
עיוורת.

יולי בא.
יוליה,
נינוחה בפינה,
באולם,
ממוזג וקריר.
מלא חתיכות,
מסביב.
אבל הוא לא ראה,
לא שמע,
לא הקשיב,
לא הביט,
שריר לא הזיז.
לא העיז.
נפגשו... באטליז.

כן, טרגדיה.
זה סוף השיר,
עם SHAKESPEARE,
בסיר.