ארבל הכרמלי / משהו נסתר בגנך |
אל חופך באתי בגל קולח,
צמא לסערות גיל מגוף קודח,
באתי כאורח
ונשארתי כדייר של קבע,
כאילו ידעתי מבראשית שאת - גורלי
שממנו לא התחמקתי אף פעם מרצוני.
הסתובבתי בגנך הפורח
וידי קטפה כל פרח,
אשר הצעת, ומיד חמד לבי
ליהנות גם מן הפרי...
בנוגעי בפירותייך -
תמיד חשתי ברטיטותייך.
יש משהו נסתר בגנך היפה;
כסוד אין פתרונים הוא מרחף -
זה לא פלא חידת הלב שכבר התמוסס,
זו לא התחושה העילאית של הסקס-
זהו אותו חזיון אושר שבא וחולף
והפחד שריחו יתנדף.
26/03/05 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|