אל חופך באתי בגל קולח,
צמא לסערות גיל מגוף קודח,
באתי כאורח
ונשארתי כדייר של קבע,
כאילו ידעתי מבראשית שאת - גורלי
שממנו לא התחמקתי אף פעם מרצוני.

הסתובבתי בגנך הפורח
וידי קטפה כל פרח,
אשר הצעת, ומיד חמד לבי
ליהנות גם מן הפרי...
בנוגעי בפירותייך -
תמיד חשתי ברטיטותייך.

יש משהו נסתר בגנך היפה;
כסוד אין פתרונים הוא מרחף -
זה לא פלא חידת הלב שכבר התמוסס,
זו לא התחושה העילאית של הסקס-
זהו אותו חזיון אושר שבא וחולף
והפחד שריחו יתנדף.


26/03/05 ©