הערה: שיר זה נכתב במתכונת ראשי התיבות של שמי (יונתן חיים
האורד), ולאחריהם האל"ף-בי"ת העברי כסדרו המקובל. חריזת השיר
היא עקבית, קונסיסטנטית, ומאוד מעצבנת.

בתור השיר העברי הכללי הראשון שלי (מלבד שירי יום-הולדת
למשפחה, וכו'), החלטתי שאשים דגש על הרבדים שלו ועל העומק שבו
- הבאתי אותם למצב מינימלי. לשיר זה אין שום משמעות,
whatsoever. אני מאחל לכם הנאה מקריאת שיר בלא משמעות...

יין לי ימזוג בקל,
ויאכילני פת;
נראה אם לו יש פרי עמל:
תורת חיים לפרט.

נחש ישך נחש ברם,
חיים הוא לא יציע;
יראה אם אף השחר קם -
יוכל הוא להפציע.

מאין יש לי כל אשר
האל רוצה ממני?
אשר לאל - לו לא חסר,
והוא אף יהרגני.

ראה, אחי, המות כאן!
דחליל הוא לעורב;
אני לעד גם לא איחן
בקול יפה - ערב.

גדול כחו של מות חיים,
דברי הבל בי מניח;
הלא קולי אינו מתאים:
ואיך מיתות יבריח?

זחל על-גחונך, תנין,
חיים לי לא-תציע;
טהר לבך, ואז תבין,
יין לא משביע.

כל-מות לי הוא כל אשר
לא אשיג בחי,
מיתה לי לא-תבוא מהר,
נחש - Then you must die.

סמוכה תורה לקול ההבל
עד כה, הלא תראה.
פנה ראשך מכל הזבל,
צור חכמת-חיים בזה.

קרא לתן ויאכילך: אף
רוחות ויללות,
שיר-זמר בפי על הסף,
תלקה אז רב מכות.