|
אחרי הצעקות
כשהדם מתייבש בגרון
צומחת בי שתיקה
שולחת פארות סורגים
על מחשבות מתעתעות.
מחבק את חמוקייך
שלידיי נענו
זוכרים סודות חמימים
שנספגו בגופך
כצללים על הקירות
ועינייך נשארו עצובות. |
|
|
גלי גלי
מדוע אמרת שהכל
זה כה נכון
מדוע אמרת?!
הדס עמיר, מדברת
עם אחיה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.