אסף יופיטר / כי כך |
ך
למדוני לכתוב,
בעברית
מעולם לא הייתה לי שפה אחרת
האותיות היחידות אותן למדתי
אותן נשמתי,
הן אותי חונקות
מכלות וצוחקות
כ
ך
קבלת אותי,
בתום קרב עקוב ממושך
ארוז כמתנה
שנשלחה מרחוק,
אין ולא יהיה טעם בלצעוק -
כ
ך
כתבת לי
כי לובן עולה על אדום,
חושך מסתיר הירח
חושף בפניך תהום,
את מודעת לכך שלא אשיב לך לעולם,
אביט בך כמו פעם במבט
מלטף וחם,
זה אחרון כתביי,
כותב בכל העוצמה
בשארית
כו
חו
תיי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|