אנחנו, שנינו
את ואני
לא מדברים כמעט
רק מחליפים מבט.
הלהט בינינו,
שלך ושלי
לא כבה במעט,  
לא שזה רע
פשוט התחושה
של כל כך תשוקה
לפעמים מטריפה,
ומגיעה מחשבה
טיפה להאט,
אולי לפטפט
לצחוק עד דמעות
לשיר בשני קולות,
לשמוע נשימה
לראות ביחד שקיעה,
כי ודאי לא הכול נפלא
ויש לך דברים לספר
רוצה לדבר,
לומר לך -  אוהב אותך אבל אין הזדמנות
ה       כ        ו        ל
קורה מהר,
לא מספיק להתעורר
ואת כבר אינך,
מהרת לביתך
שלא יורגש חסרונך.
אני
נחנק מכל המילים
שרוצות לפרוץ
מחסום שפתיי,
עוזב, מניח לך ורדים
ומשאיר לך על דף
את מילותיי.