[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








(סיפור קצר בארבעה חלקים)


א

היה זה חורף כמו כל החורפים שלפניו. חורף כזה, עם ימים של גשם,
עם רוחות עזות מן הים ועם ריח מתוק של טבע מתחדש באוויר.
חורף.
הייתי הולך על שפת הים, טרם בוא הרוחות הגדולות, ומביט אל
הגלים המתנפצים ואל הקצף המלוח. הסערה המתקרבת היתה מביאה איתה
מחשבות עמוקות, ואני - כמו החוף שלרגליי את המים הגדולים -
הייתי אוחז אותן אל מעמקי תוכי ומחבקן בשקט בגופי.
היה זה באחד הבקרים האלה, שעלה בי הרעיון: להיכנס אל הים, לתת
לו לסחוף אותי, ללכת לאן שאיש עוד לא הלך לפניי, להגיע על
ייעודי. וכי מה רע בכך?
שנים אני תר אחר מקום משלי, מקום שם הועיד אותי בורא העולם.
נסעתי עד קצה העולם והלאה, חיפשתי בכל חור אך לא מצאתי. אולי
משום שלא הנחתי מעולם לגורלי להנחותני. ובכן, לא עוד.
וכך עשיתי. לבשתי את חליפת החג שלי, ארזתי תיק ובו כל חפציי
האישיים, נשקתי לשלום לכל קרוביי ויצאתי הימה.


ב

הים היה סוער מהרגיל אותו ערב, כאילו קורא לי לבוא, כאילו מושך
אותי בידו הכל-יכולה, כאילו מנסה להוכיח לי את גדלותו, העצומה
אל מול קטנותי.
ברגל חוששת נכנסתי אל תוך המים. תחילה כף הרגל, אחר הרגל כולה
ולבסוף הייתי עומד וגופי בתוך המים הקרים, וראשי מביט לתוך
הים, קדימה.
התחלתי ללכת. תחילה היה הדבר קל, אך אט אט החלו המים להציף
אותי, ואחרי רגעים מספר כבר הייתי כולי בתוך המים. עיניי צרבו
מן המלח, אפי היה ללא כל נשימה. רק הגלים לקחו אותי מטה מטה,
הלאה הלאה, אל מקום אשר לא ידעתי קודם. עיניי נעצמו, מוחי
התרוקן, איבדתי תחושה. חלמתי.


ג

- - - ובחלומי אראה גן קטן, מוקף בגדר לבנה, מלא בוורדים זכים,
שטרם סיימו לצמוח. ואני הולך אל הגן, פותח את השער, והולך בין
הוורדים כמוכה ירח. והוורדים מקיפים אותי.
ריחם משכר, יופיים מעוור, הגן עליי סוגר.  קשה לי לנשום.
אני מנסה לברוח, אך השער נעלם. אני רץ סביב לגדר, והיא גבוהה
פתאום. אני זועק לעזרה, ואיש איננו שם כדי לשמוע. הגן נהיה ענק
לפתע, מבוך גדול, והוורדים אינם וורדים עוד, כי אם עצי ענק.
ואני לבד כל-כך. - - -


ד

היה זה חורף כמו על החורפים שלפניו. חורף כזה, עם גשמים כבדים,
עם רוחות ענק, ועם עוד מקרה מצער של טביעה בחוף תל-אביב.
"סופר מיואש טבע. ייתכן כי התאבד" - כותרת קטנה, ללא מסגרת
אפילו או הדגשה, הודיעה לאנשים ששילמו כסף אותו היום כדי לדעת
מה התרחש מסביבם כשלא הרגישו, כי הלכתי מהם.
אותי לא עניין דבר. אני מצאתי את ייעודי. אני ניצחתי.
פשטתי את חליפת החג, פרקתי את התיק ובו כל חפציי האישיים,
נופפתי לשלום לכל קרוביי והתרווחתי במקומי. סוף-סוף. סוף.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זה שמאשר את
הסלוגנים, אם זה
באמת השם האמיתי
שלך, מי מינה
אותך להיות מלך
העולם, הא?



זאת שמתקשה לקבל
מרות


תרומה לבמה




בבמה מאז 10/2/99 3:28
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ב. שגיא

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה