תום הקיץ,
מזג היום מתעייף,
מתעטף בגון קריר שכזה
רוח לוחשת
וגשם דק מרטיב הריסים,
חיוכך מאדים על לובן פנייך
המטמיע חשק לטבוע בלחייך השוקקות זרמים.
סתיו,
האזכה שתצלי עליי בכנפייך פעם נוספת,
מפני החום המכלה שאת מעודדת בסתר
האשוב את פנייך לראות ולחוש
סתם, גם ללא גלים של תשוקה
רק בכדי לנשום את ריחות מחלפותייך ועורך.
הנה, מתחלפות להן עונות, מצב הצבירה משתנה בעורקיי
כשם שמשתנים מזגי האוויר,
מתייסר כמנסה להכות על חטאיי
בידיעה שלא יכולתי לעשות דבר,
עזבת לבלי שוב לקראת יום הולדתך,
יום
בו אני חוגג את תום אושרי.