אסף יופיטר / שלהבות |
שהן כרי דשא רכים,
אני כותב לך את מיטב מילותיי,
כלל לא יודע אם אזכה בחיי
להעניק לך אותם בעצמי.
כי טרם הגעת, אינך מציאות
אולי מציאות שונה,
בלילות של סהר מלא
אני רואה השתקפותך בחלוני.
דעי באשר את כי כל אהבתי לך,
כל שיריי, כל מכתביי ורגשותיי
דמעותיי יהיו לך אבני דרך
אם תרצי אי פעם אחרי לחפש.
שלהבות תדעכנה,
כרי הדשא רכים יהיו תמיד, תמיד
תמיד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|