בין האדמות המתפרעות לי בין הרגליים
ורגבי אפר שנשברים כאן
ברעש של מטוסים
אני תולשת מעצמי
עוד פיסת עור שקופה
ומניחה בצד
זו תקופה
של חוסר שינה
אתה מבין
הבחירות שלנו הן הכשלונות שלנו,
הענפים מתפצלים מהגזע
באופן אקראי
ואתה מניף את ידייך באוויר
בלי לדעת לאן תיפול
זו תקופה
של דיבורים חסרי פשר
"כשלא טוב אז עוזבים" אמרת,
אני התכווצתי
כי חשבתי שדווקא לא כלכך רע
אבל לעזוב ממילא צריך
אז בירכתי אותך שוב
באהבת אמת שרופה
ושלחתי לדרך עוד אוניית רפאים
זו תקופה
של עבר מוכר
ומאחוריי חבל עבה
שהשתלשל מטבורי
והשתרש אל המקום ההוא
בין עץ התפוח השלישרקוב וה
שקרים שלי שטמנתי בחול. |
