עורקים מתפתלים,
האריג מתהדק:
אפס אחד אפס אחד אפס אחד.
האמת ניטחת בקירות
צעקות והדים
פלדת אל-חלד.
הכל תלוי בדבר.
לא מצאתי מקום,
להיות בו עירום,
לנשום מלוא הריאות,
לספוג את השמש,
לשמוט כתפיים,
להיות חזק.
בפינת הרחוב,
מחייכים אצטגנינים,
מחווים אלי בידם,
מורי דרך
מטעם עצמם.
אני אומלל מתמיד.
מלא יומרה,
וחף מאשליות.
משרך רגלי ברישול,
בין קרקס לקרקס
מחפש
וילון קטיפה
מאחוריו
מסתתר האין. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.