שיחזור.
הוא חסר לי.
אני לא מאמינה שהוא כבר לא שלי.
שאין לי אותו לכל דבר הכי קטן שקורה לי.
אני יודעת שקשה לו גם.
ואני יודעת שהוא פגוע.
אז למה זה צריך להיות ככה?
למה אם שנינו פגועים וחסרים אחד לשני, למה אנחנו לא חוזרים?
למה אני חשובה לך רק בתור ידידה?
ילד שלי, אני אוהבת אותך, אולי קלטתי את זה מאוחר מידי אבל אני
כל כך מתגעגעת... אולי תחזור אלי? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.