|
לרעוד
מול עיני הקהל
הבוחן ומפשיט
לעולם לא יותר ממה שאני לעצמי
ושופט.
לרעוד ולגמגם בלחישה
את מה שנצרח בי בפנים
כי אם כבר
במכתש בצד החשוך של הירח
שיהיה
באור הזרקורים. |
|
|
אם אני הולכת
ברחוב, והנפש
התאומה שלי
הולכת לקראתי,
יש סיכוי שהוא
יקנה לי פלאפל?
זאת עם התקווה
אוהבת סלט
וחומוס בתוספות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.