|
בשובי ממואב
קצרתני בעוזך
בין כל השיבולים
שהיו על הרצפה
במגל חסדך
קטפת פרחי ליבי
בפת וחומץ
הרווית נפשי
עשור כמהתי
ללב מבין,
ללב אוהב
הרעב ללחם חולף
הרעב לאושר
אך מכופף.
עשור שנים
חיכתי
עד באתי הלום.
"ויאמר לה בעז לעת האוכל
גשי הלום
ואכלת מן הלחם וטבלת פתך בחמץ"
(הפסוק נמצא לאחר כתיבת השיר) |
|
|
פגשתי עכשיו
מישהי, שחודשים
שלמים הייתה באה
רק לדף האחורי,
ולא מתעמקת בכלל
בכל האתר הגדול
והמעיק הזה
שבנוי מסביבו.
לצערי, היא
התקלקלה והתחילה
לקרוא גם יצירות
באיזה שלב, נו,
ניחא.
צרצר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.