על האורות
על הסימנים שעל הפנים
אפשר להוריד את המסכות
להשיל מעצמנו
את כל העורות
במגע אחד
אחר כך בחטא
העיר מתקפלת אל תוך ים גועש
אי אפשר לקחת את הכל ליד
אני לא יודע מאיפה זה מתחיל
מאיפה זה בא
קולות של פיצוצים
הד של ילדים קטנים
את מביטה ממשקפי השמש
אל הסימנים הכחולים
הידיים קפואות
הגוף מהופנט
על האורות ועל הדבש
הגיטרה מנגנת את עצמה מחדש
כל הלילה עד שזה נגמר
עומדים על הגג
מביטים בכוכבים
מטוסים מתרסקים בתוך צללית
יש קצה של שמש
מעבר לעננים
קצה של שערה, על שולחן העבודה
את צוחקת
אני בוכה
זו תחילתו של מסע, שנגמר בנקודה רחוקה
צלצולים של טלפונים בתוך המוח
הראש מחפש נחלה סביב גדר לבנה
על האורות ועל הכבישים הישנים
מסתתרים בתוך היערות
נופלים אל תוך מסיבה ישנה
בדלים וצבעים, דלתות נטרקות
מבעד לסימנים
לא רואים את הפנים
מסתתר מהפתחים
נכנס בחלונות שחורים
יש נהרות שיורדים מההרים
אפשר לראות משם את הלוחמים
על שטח אדמה ישנה
הם מתים לאט
כמו חלומות של אחרים
אותם חולמים בהילוך איטי
כמו נסיעות לעיר אחרת
אני יורה מהמותן
עד שזה מחשיך
על האורות ועל העוקץ
על הצעקה המחלחלת
בתוך חדר אטום
רוצה להיות מי שכבר אני אינני יכול
רוצה להיות
ואת, תמשיכי לעוף סביב
תבדקי מה הם רואים בערוץ הילדים
עומד על ההר, יורה באוויר
גם אנחנו זקוקים לרחמים
על האורות ועל המילים
על הכיבושים הבלתי נגמרים