|
בקיץ פגשתי את מיכאלה
היא אכלה גלידה מגביע זכוכית
קלת דעת נשענה על הכורסא
תנגן לי משהו, היא אמרה
גיששתי אל הפסנתר
אילתור קצר של לילה
זה יפה, היא אמרה
ולא ניסתה להסביר
התישבה לצדי
מסתכלת על האצבעות מקרוב
שלוש הבעות פנים חדשות
פניה משתנות כמו הצלילים
ליבי שחרר מעצוריו
הפסנתר שחרר גלגליו
התגלגלנו בכל הבית
נסענו בכל העיר
הגענו עד הכינרת
נאספנו תחת השמש
ששרפה את העור
צללנו לתוך עצמנו
עוצמים את העיניים
נרדמים, חולמים
באותו הקיץ ספרתי,
שלוש מאות תשעים ושתיים
הבעות פנים היו למיכאלה
ועוד הבעה אחת כשאמרה שלום |
|
|
אני לא מבין כמה
זמן אני צריך
לחכות שהסלוגן
שלי יאושר?
מה העניין עם
העיון שפצור
ומחזור!
רבק!, מדובר פה
במילים, לא
בוועדת חקירה
ממלכתית!
מה כבר יכול
להיות...
יצא סלוגן חרא!
זה לא סוף
העולם.
יגאל עמיר, לחוץ
בזמן,
ובירוקרטיה עושה
לו עצבים! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.