|
באמת האמנתי
שעוד אין אהבות כמו זאתי
וענדתי מחרוזת פנינים
והתאפרתי יפה
וצבעתי פנים
והכל עבור גאוותך הרכה
שהופכת לילות לימים
בשתיקה
באמת האמנתי שהירח שלי
ושהכוכבים הם חלומות רועדים מליבך
ענדתי שרשרת פנינים לבנה
גנבתי בידי האחת חירותך
ואם לרגע את בחרת ללכת
כמו נץ פצוע אך זריז חושים
אני הופכת מיד ציפור קטועת כנף
אני הופכת פחד מלילות ריקים
באמת האמנתי שאין עוד אהבות כמו זאתי
ושאם אתאהב יהיה זה רק במבטך
וכמו בדרך כלל חזיתי וצדקתי
ופנינותיי התפרקו אט אט
בתוך תוכך |
|
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.