סיי אביב / סערה זועמת |
אם אשק שפתותייך
תעתוע גואה ברוחי כמו מים
אולי שוב ארגיש
איך התלות בך נדלקת
בין ידך המכה
לזו שמחבקת.
רוחי נפצעה
בדרכה עד אלייך
פניי מתחוורות
אל מול גאות מילותייך
כסערה זועמת בשערי השמיים
הגעגוע מכה
כשאין כבר כלום
בעיניים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|