|
יושבת כאן ושוב חושבת
מה הטעם בחיים?
רוצה ללכת אבל מפחדת
אז אוספת ת'שברים
רוצה פשוט להישאר לבד
לנסוע אל התחנה האחרונה
והכרטיס הוא בכיוון אחד
לא תהיה עוד דרך חזרה
כמעט נוגעת, אבל רק כמעט
לא נותר בי כוח להמשיך...
מנגבת עוד דמעה אחת
לוקחת נשימה והנה שוב מחשיך.
והסכין הזאת היא שוב פוצעת
והכדור הזה הולך ישר ללב
אני במקום להתמודד - בורחת
לא מסתכלת בעיניים לכאב
העולם הזה מדי שחור
הוא לא שווה את הדמעות שלי יותר
הזמן לא יחזור שוב לאחור
אז נתראה שוב בעולם אחר
הקו הדק בין המוות לחיים
דק כמו החבל שעליו אני הולכת
"אל תסתכלי למטה" הם אומרים
אז מסתכלת לשמיים - וחותכת. |
|
|
למכירה!
בית עם ארבע
כיווני אויר
(אופציה לחמישה
תלוי
באמריקאים)
קומה שניה
(אצלנו לא בונים
יותר)
באפגאניסטן
עילית ליד האוהל
של סעיד
לפרטים
א. ב. לאדן |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.