ארבל הכרמלי / מרקחה |
ביקשת למצוא לנו מקום מסתור
שבו תקשיבי לשיריי ויציפך החזון.
עטפו אותך מלותיי ככפות התמר
ויצאת בריקוד נשמה כמהה
אל השלווה והרגיעה,
אך דמך הכחול בעורקייך להט
וממלותיי עלס לך רקחת.
חדל שירי ואלייך הוסט מבטי
לראותך, כל כולך, רוקמת בי.
14/05/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|