ארבל הכרמלי / מרחב מוגן |
אכרוך חייך בשלי,
כל כיסופי נפשך פירשי בפניי,
כל תחינות גופך שיטחי לאיבריי,
והיו סערות דמיונך
בעת נדוד לבך-
לשלווה ממה שאתנך,
לאהבה - ממנה הבעת חששך,
ולא תצטרכי יותר לחומותייך
אל מול אוהבייך.
25/02/03 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|