יצאה מהבית כאילו כלום.
פטורה מזכרונות.
חיים שנקטעו.
ימים שסתם עברו.
היא הלכה ברחוב עם פנים נפולות.
שיערה הארוך על פניה.
עיניה הכחולות היו מושפלות.
כך סתם היא הלכה ברחוב.
אנשים! הסתכלו!
הביטו בה!
אין נשמת שמחה.
חיים שלמים עברו לפניה.
וככה היא הלכה.
היא הלכה ברחוב עם פנים נפולות.
שיערה הארוך על פניה.
עיניה הכחולות היו מושפלות.
כך סתם היא הלכה ברחוב.
גרה פה היא למעלה.
תמיד בנו מתבוננת.
תמיד עיניה הכחולות יתבוננו בי מרחוק.
אז אל נא תרחמו עליי.
כי הן כבר מושפלות.
שיר זה נכתב בעת אכילת מרשמלו על האש.
אל תשאלו אותי מה הכוונה....אני בעצמי לא ממש יודעת....=-] | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.