[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








הייתי אחרת פעם, לא הכרת אותי אז, הייתי בובה קטנה על חוטים,
שנתנה שישחקו בה, שנתנה שיפגעו בה. הייתי בובה קטנה שלא רצתה
להאמין שהכל ורוד, או שחור, וסבלה... פחדתי להיות לבד, אז
הייתי אתו, אהבתי אותו, באמת אהבתי אותו. לא כמו שאני אוהבת
אותך, בחיים לא אהבתי כמו שאני אוהבת אותך.
תאמין לי, שלא רציתי להיות כזאת, הזמן הפך אותי לכזאת, לאחת
שלא מאמינה לאחרים, שלא סומכת על אחרים, הזמן הפך אותי לנערה
הזאת, הקטנה, המפוחדת, שנפגעת כל הזמן.
נתתי לך להיכנס לעולם שלי. זה אומר המון. לעולם לא תדע כמה זה
אומר. נתתי לך הכל, את כל האהבה שלי, את כל מה שיש לי לתת
עכשיו, ואני מפחדת. הפחד שבי זה לאבד אותך, או את עצמי, אני לא
ממש יודעת. הפחד שבי, זה לא להיות אני יותר, או להיות אבודה
בך.
אני לא רוצה להיות זאת שתידבק מדי, זאת שתאהב מדי, זאת שתחנוק
מדי, אבל אני כן אוהבת אותך, אני כן אוהב אותך, אני כן אהבתי
אותך.

לא הכרת אותי כשהייתי בובה קטנה, לא הכרת אותי, וזה טוב. אם
היית מכיר אותי אז, לא היית מסתכל עלי היום. הייתי בוכה ימים
שלמים, הייתי בורחת, הייתי מאשימה אנשים בכל מה שקורה לי, כדי
לא לראות שהבעיה היא בעצם בי, ובמה שאני עושה. אני בוטחת
באנשים ונפגעת, או שאני לא בוטחת בהם, וזה פוגע בי גם. אני
מפחדת, שעם הזמן, שעם כל מה שיבוא, אתה תתרחק. אתה יודע להרחיק
את הפחדים שלי, אתה יודע להקטין אותם, אתה יודע לחבק כשצריך,
אתה יודע את זה.
הפחד הוא שאני לא אדע... שאני לא אדע מתי אתה צריך אותי לידך,
מתי אתה צריך מרחק, מתי אתה צריך חיבוק, מתי אתה לא צריך דבר.
הפחד הוא שאני לא אבין כלום, שאני לא אהיה שייכת, לכל החברים
שלך, לכל החלומות שלך, שאני לא אהיה טובה מספיק...
תגיד לי שאתה מבין אותי, תגיד לי שאתה מבין את הפחדים שלי, אל
תגיד לי שהם מטומטמים, אל תגיד לי שאני תינוקת, אני לא רוצה
לשמוע את זה, אני אסתום אוזניים, אני אסתום את לבי.

היית אחד ויחיד, אתה עדיין אחד ויחיד, ואני רוצה שתישאר אחד
ויחיד, כמו באגדות, כמו בסרטים. תן לי להאמין לאגדה הזאת.
אם אני אמצא דרך אחרת ללכת בה, אני לא אלך... אני צריכה להיות
אתך, אני רוצה להיות אתך, אני מבקשת להיות אתך. אמרת לי ללכת
בעקבות החלומות שלי, שאתה לא תעצור אותי, שאני אתקדם.
אולי זה מה שהייתי צריכה לשמוע כדי להתחיל בדרך, אולי זה מה
שרציתי להאמין בו, אולי אני סתם מפחדת...

כתבתי כל כך הרבה מכתבים שלא היה לי לאן לשלוח, כל כך הרבה
מכתבי כאב וגעגוע לאנשים שלעולם לא ישובו. לעולם לא נתתי לאיש
לקרוא אותם, לא אותם. גם אתה לא צריך לקרוא אותם. מכתבים של
כאב, מכתבי יאוש, מכתבי געגוע. הם קבורים באחת המגירות, האלה
שלא פותחים, עמוק עמוק שם.
אני מפחדת לאבד עוד אנשים, עוד אהבה, עוד שמחה, אני מפחדת.
תודה שאתה שומר עליי, תודה שאתה נותן לי לאהוב בשקט, תודה שאתה
פה, תודה. אם תקרא את זה לא תבין על מה התודה, תגיד שאין סיבה,
אבל אני יודעת, אני יודעת שיש... אני יודעת שאני צריכה.

בבקשה אל תיתן לפחדים להשתלט עליי, אל תיתן לי לסבול, אני
מוכנה לסבול הכל, רק תעזור לי בזה, רק תעזור לי להבין.
רק תעזור לי לראות את הכל עכשיו, כמו שזה, כמו שזה צריך להיות,
כמו שזה במציאות. תגיד לי את הכל, תראה לי את הכל, אני רוצה
לחיות חיים מלאים, וללכת בשקט כשיבוא זמני.
תודה שאתה מציל אותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
רציתי שכל עם
ישראל ידע מי
אני, וידע שאני
מתוחכם,
כי אחרי הכל,
אני כותב פה
סלוגן.





יוסל'ה.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/6/05 1:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סיון דניאל צפריר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה