פתאום כל מחשבותיי צצות
בוהה בקיר שעות על גבי שעות
המוות בהישג יד
אנא מכם, אל תשאירוני לבד
נזכרת בימים הטובים והרעים
ועל זה מנסה לכתוב שירים
בני אדם אתם לא כל כך טיפשים
תשבו לידי, תהיו לי למאזינים
אלוהים יקר, כבר נרדמת?
למכתביי הרבים מעולם לא חזרת!
תנו לי את האקדח הטעון
ואל תפצוני עם פיתה מהטאבון
סוכריות מתורות ושתייה טעימה
לא יפצו על האכזבה
אכזבה מהחיים וציפייה למוות
וכעת אני כל כך כואבת!!
ליבי זועק-הצילוני
או שאשקע ותקברוני..

                          מישהו קורא?