"מה אתה מרגיש כלפיי?" -
את שואלת,
ואני משיב:
"הומה, שואף, עורג, שוקק
לחמדת השלמות של אהבתנו
החיה, הקדושה, הטהורה, הכבירה".
"האם את מסוגלת לספוג כל שקיקותיי?"-
אני השואל,
ואת תשיבי:
"בכל עת , בכל שעה",
שהרי מי לא מבקש לעצמו
להתרומם ולהתעלות בתשוקותיו?!
גם אם תשוקותייך מרחוק - הן רוממות;
הן לא רדומות, הן רק דוממות,
בדיוק כמו בתפילה
הבאה עם גלי אורה,
היוצאת בחופש עוזה
ונכנסת בשיח קדושה.
נחשוק ממרחקים,
נתאחד ונתייחד עם היש,
נעלה ונתרומם
עד מקור הברכה והחיים
יהיה לפנינו זמין
לאהוב בלי קשיים ותנאים.
06/06/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.