הפרפרים - בנשמתך,
ואני שומע משק כנפיהם
ובלבי אני אוחז מפתח,
שאת הדלת למאווייך פותח,
ומווסת את התממשותן
באושר שהינו "אני", כמובן.
ראית משהו חיובי בכוכב שאינו מאיר?
באהבה ללא מסירות?
בכוח ללא אהבת הזולת?
בנשמה בלי תאומתה?
רק בידינו הוא העתיד,
וזאת חבל לנסות ולהכחיש,
ואם אנו מתעסקים במשחקים מקדימים-
זה רק בגלל שאנו נהנים מעצם המשחקים.
איך בלבך את כמהה אליי?
איך את מפגינה אהבתך כלפיי?
מאומה, רק מילותיי המהדהדות בראשך
הן המעוררות את התשוקה לשלוט בדרכך.
נשמתך מצאה הכימיה לנפשי
וזה משפיע על היצר באופן טבעי.
התאווה כבר נוצרה- הכימיה עשתה את שלה
ונותר רק שלב הטרנספורמציה,
להיהפך לאנשים מיוחדים יותר אחד לשנייה-
פיסית ונפשית... טוטאלית
כבתהליך אוטומטי.
הנשמות כבר הוצתו מזמן
וחיבורן הוא החזק מכל דבר,
ואל תגידי שאת לא מרגישה
כי אני שומע בהלמות לבך עד לכאן-
קוראת לנפשי להתייצב בפנייך.
17/09/02 © |
